“לא לפחד.”
הדס שלנו פגשה את אסתי היקרה בגיל 6, בתחילת כיתה א׳, אחרי תחילת מלחמת חרבות ברזל ואחרי שנה אישית קשה מאוד מסיבות נוספות.
יחד הן צברו ביטחון ברכיבה על הסוסים, בטיפול בו, אבל בעיקר למדו ליצר ביטחון עצמי ולקבל זמן של ביטחון, יציבות ורוגע בתוך המציאות המורכבת.
אסתי ליוותה את הדס לאורך כל התהליך ברוך, בנחת, בסבלנות ובצורה אימהית והייתה לצידה לאורך התהליך. ראיתי כמה סוגים של מדריכים עם ילדיי — והרגשתי שזו פשוט זכות שקיבלנו את אסתי.
גם הקשר איתי נשמר בצורה הדוקה ויכולתי להתעדכן באופן שוטף מול אסתי בתהליך ובהתקדמות שלו באופן מלא. הרגשנו שאסתי הייתה שם בשבילנו לאורך כל השנה של המפגשים.
ואם לסכם את מה שבאמת חשוב: במפגש האחרון אסתי שאלה את הדס מה היא למדה בתהליך, לקח להדס רגע לחשוב, אבל היא ענתה (מעצמה): "לא לפחד".
אנחנו מתגעגעים מאוד לאסתי ולסוסים וממליצים לכל מי ששוקל — לא לחשוב פעמיים, על חוויית הטיפול בסוסים ועל אסתי ספציפית כמדריכה וכמנטורית בתהליך. בהצלחה רבה!